סלים נ' מגדל חברה לביטוח בע:"מ

פסק דין

זהו ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופטת תמר נאות פרי) מיום 26.1.14, לפיה פסלה את חוות דעתו של מומחה בית המשפט פרופ' סודרי וקבעה שימונה מומחה אחר בתחום האורטופדי. המשיבה התנגדה לכך.

הערעור החל בבקשה לרשות ערעור. לאחר קריאת הבקשה ותשובת המשיבה, הצעתי לצדדים, להסכים שהבקשה תתקבל ותידון כערעור והערעור יתקבל, "במובן זה שבית המשפט קמא, שניסח החלטתו בדרך של הטלת ספק, אם העיון בתיקי המל"ל השפיע על חוות דעתו של המומחה הרפואי, ידון בנושא מחדש ויחליט אם אכן העיון השפיע על חוות הדעת, בהנחה שהספק בענין זה פועל לכיוון של אי החלפת המומחה. אם אכן העיון השפיע על חוות הדעת, יבוטל המינוי. אם לא נקבע שהעיון השפיע, לא יבוטל המינוי." קבעתי, שהצדדים יודיעו עמדתם עד 26.3.14.

המערער לא הודיע עמדתו. המשיבה ביקשה ביום 26.3.14 אורכה של 7 ימים להגשת עמדתה, ונעתרתי לבקשה. ביום 1.4.14 הודיעה על הסכמתה להצעתי. עדיין לא הוגשה תשובת המערער, ועל כן, ביום 2.4.14 החלטתי, שהמבקש לא הגיב להצעתי מיום 19.3.14, וכי אתן החלטתי החל מיום 6.4.14.

ביום 6.4.14, מאחר שלא הוגשה תשובת המערער, החלטתי שמאחר שההחלטה נוסחה בדרך של הטלת ספק, אני מקבל את הבקשה ונותן למבקש רשות ערעור, והערעור ישמע ביום 25.5.14. באותו יום, לאחר מתן החלטתי, הודיע ב"כ המערער, כי לאור החלטת בית המשפט הוא מסכים שהערעור יתקבל וכי בית המשפט קמא ידון בספק בהנחה שהספק פועל לכיוון של אי החלפת המומחה וכי אם העיון השפיע על חוות הדעת יבוטל המינוי ואם יקבע שהעיון לא השפיע, לא יבוטל המינוי. ביום 7.4.14 הגיעה הודעת ב"כ המערער לידיעתי, והחלטתי, כי ההודעה נרשמה, והיא כנראה מתייחסת להצעה שהועלתה על ידי בשלב קודם, אשר לא נענתה על ידי המבקש, ואינה עומדת עוד.

ביום 23.4.14 הגיש המערער בקשה לביטול מועד הדיון ולהחלטה בהתאם להצעה שנטען שהתקבלה על ידו. לטענתו, ביום 26.3.14 הודיע על הסכמתו להצעת בית המשפט מיום 19.3.14, אבל עקב טעות משרדית בתום לב הוגשה ההודעה לתיק בית המשפט קמא ולא לבית המשפט הדן בבקשה לרשות ערעור. בקשה זו הוגשה כששהיתי בחופשה. כאשר חזרתי מחופשה, ביום 6.5.14, החלטתי כי "הצעתי לצדדים לא התקבלה. ב"כ המבקש טוען שהגיש את הסכמתו בטעות לבית משפט אחר. טענה זו לא הוכחה. ב"כ המבקש יוכיח שהגיש את הסכמתו לבית משפט אחר במועד שנקבע על ידי למתן תשובה". ביום 7.5.14 הגיש ב"כ המערער את העתק ההודעה שהגיש לבית משפט השלום, והסתבר שזו ההודעה שהגיש לבית המשפט המחוזי ביום 6.4.14. על כן, החלטתי ביום 8.5.14: "בהודעה האחרונה הציג ב"כ התובע את ההודעה שהגיש לבית משפט השלום. לפי ההודעה, לא התקבלה הצעתי שהיה על התובע להגיב עליה עד 26.3.14, אלא בשינוי, שמשמעותו הצעה חדשה, שאותה לא קבלתי. השינוי המרכזי בהודעת התובע הוא שבעוד הצעתי היתה שאם לא יקבע בית משפט השלום שהעיון השפיע על המומחה, לא יבוטל המינוי, הסכים ב"כ התובע לכך שאם יקבע בית המשפט שהעיון לא השפיע, לא יבוטל המינוי. ההבדל הוא במקרה שבו בית המשפט לא קובע שהעיון השפיע ולא קובע שהעיון לא השפיע. התוצאה היא שלא התקבלה הצעתי על ידי התובע. על כן, אני דוחה את הבקשה מס' 7 "למתן תוקף להסכמת הצדדים". הערעור ישמע במועד שנקבע."

בתחילת הדיון ביום 26.5.14 שב ב"כ המערער וטען כי יש בינו לבין המשיבה הסכמה להצעת בית המשפט מיום 19.3.14. הבהרתי לב"כ המערער, שאין הצעה של בית המשפט. היתה הצעה והיא לא התקבלה ואינה קיימת עוד. אם יש הסכמה בין הצדדים, שלא כהיענות להצעת בית המשפט שבטלה, אשקול לתת לה תוקף של החלטה. ב"כ המערער טען שיש הסכמה בין הצדדים, ופירט אותה. ב"כ המשיבה הודיע שהסכים להצעת בית המשפט והוא מסכים גם עתה להצעת בית המשפט, אבל אם אין הצעה של בית המשפט הוא לא מסכים להסכמה בין הצדדים כפי שטען ב"כ המערער. בנסיבות אלה, סיכמתי את הבנתי שאין הסכמה בין הצדדים, ועל כן שמעתי את טיעוני הצדדים, לגופו של הערעור.

ב"כ המערער העביר לעיון המומחה הרפואי חלק מהפרוטוקולים של ועדות המל"ל שדנו בענינו של המערער. כך עולה גם מטיעונו בפני בית המשפט קמא ומאסופת המסמכים שהגיש. אין ספק, שבכך נהג ב"כ המערער שלא כשורה. אין להעביר לעיונו של המומחה הרפואי בתביעות פלת"ד פרוטוקולים של המל"ל, שאינם "מסמכים רפואיים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לנבדק והבדיקות שהוא נבדק". השאלה היא מה התוצאה של העברת פרוטוקולים של המל"ל למומחה הרפואי.

לאחר עיון במסמכים, בחוות דעת המומחה, בטיעוני הצדדים ובהחלטת בית המשפט קמא, הגעתי למסקנה שאין צורך לדון בשאלה אם יש להחליף את המומחה הרפואי כאשר יש ספק אם העיון בפרוטוקולים של הועדות הרפואיות השפיע על המומחה. שאלה זו, נשאיר לעת מצוא. עיון בכל אלה מעלה, שהעיון בפרוטוקולים של הועדות הרפואיות אכן השפיע על המומחה הרפואי, ובכגון דא, יש להחליף את המומחה הרפואי ולמנות אחר תחתיו. ב"כ המערער אף הסכים לכך בהגינותו (עמ' 3 שורה 13).

אין גם צורך לדון בשאלה האם יש מקום להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית שעל פי התרשמותה יש מקום להחליף את המומחה המשמש כידה הארוכה, משום שההחלטה מוצדקת לגופה.

החלטתה של השופטת נאות פרי מפורטת ומנומקת היטב, אבל כנראה עקב רצונה שלא לפגוע במומחה הרפואי, ניסחה את דבריה בדרך של ספק, למרות שהפרטים בקביעתה מראים שהעיון השפיע על המומחה. אין מנוס אלא לקרוא לדברים כפשוטם. מכיוון שלא התקבלה הצעתי להחזיר את הדיון לבית המשפט קמא, על מנת שיקבע את הדברים במפורש, מוטל עלי לעשות זאת. אין ספק שהמומחה קרא את הפרוטוקולים של ועדות המל"ל. הוא ציין אותם כמסמכים שעמדו לרשותו, וכן כלל אותם בתיאור פרטי המקרה, תוך ציטוט האמור בסיכום קביעות הועדה הרפואית מיום 18.12.11. גם בפרק הסיכום, שבו הוא דן בנכות שיש לקבוע למערער, הוא הפנה לנתונים הרפואיים ולממצאים של ועדות המל"ל. הנתונים הרפואיים הם המבססים את קביעת הנכות.

ברור מקריאת חוות הדעת, שחוות הדעת נכתבה תוך התמודדות עם קביעות המל"ל. העובדה שהמומחה ערך בדיקות נוספות, והגיע למסקנות שונות במקצת מהמל"ל, אינה אומרת שלא היתה השפעה למסמכי המל"ל על המומחה. השפעה אין פירושה אימוץ מלא. גם התייחסות היא השפעה. שונה קביעתו של מומחה העורך בדיקות עצמאיות וקובע נכות לפי בדיקותיו, ממומחה העורך בדיקות המשך לבדיקות קודמות במל"ל שבעקבותיהן נקבעו נכויות ומתייחס אליהן.

על כן, בדין קבעה השופטת נאות פרי שיש להחליף את המומחה במומחה אחר. אני דוחה את הערעור ומחייב את המערער לשלם למשיבה הוצאות הערעור בסך 5,900 ₪. המזכירות תעביר למשיבה סכום זה מתוך העירבון שהופקד, ותחזיר את היתרה למערער.

ניתן היום, כ"ו אייר תשע"ד, 26 מאי 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: